הגישה הרווחת לפיתוח אסטרטגי בהנהלה הבכירה היא לאתר יעדים משותפים, ולפתח אסטרטגיה על מנת לעמוד ביעדים הללו. גם אסטרטגיית השימוש בטילים ארוכי טווח שואבת מן הגישה העקיפה, שכן גם שימוש בטילים כאלו במקרים רבים נועד בעיקר לעורר בהלה בעורף האויב ולהשפיע על רוחו. האסטרטגיה הפביאנית, הקרויה על שמו של מפתחה, פאביוס מאקסימוס, היא אסטרטגיית התשה שננקטה על ידי הרומאים במהלך המלחמה הפונית השנייה. שיטת הבליצקריג בה השתמשו הגרמנים בתחילת מלחמת העולם השנייה מבוססת בעיקרה על לוחמת שריון בדרך של גישה עקיפה. בעלות הברית לא יכלו לעצור את הבליצקריג שהכריע את פולין במהירות רבה. המטרה של השחקן הראשון היא ליצור שביל המקשר את שני צידי הלוח המסומנים באדום, והמטרה של השחקן השני היא ליצור שביל של משושים כחולים המקשרים את שני צדי הלוח המסומנים בכחול. גיבוש הצעת הערך עבור לקוחות המטרה. אסטרטגיה שיווקית היא גישה לטווח ארוך, צופה פני עתיד לתכנון עם המטרה הבסיסית להשיג יתרון תחרותי בר-קיימא. חוקרים ממשיכים לדון במובן המדויק של אסטרטגיה שיווקית. האסטרטגיה הפביאנית הפכה לכינוי לאסטרטגית התשה מוצלחת, ולאו דווקא במובן הצבאי. במקום גושים גדולים החיילים סודרו בקווים רופפים (לעיתים מכונים “גלים”) ולאחר מכן גם המבנה הזה נעלם וצורת ההסתערות הפכה דומה להסתערות המקובלת היום, עם רווחים גדולים בין החיילים.
מבצעים חשובים כמו הפלישה לסיציליה הוכרעו באמצעות הונאה, במקרה הזה מבצע קציצה. כך ניצחו תמיד כל הצבאות בכל התקופות – בהתחלה משבשים את המבנה בין אם על ידי מארב, הרעשה ארטילרית, איגוף או כל אמצעי אחר ומיד אחרי השיבוש הזה באה התקפת הנגד, שמטרתה לנצל את המהומה ולהכריע את היריב. החידוש הזה איפשר גמישות מרבית במלחמה ועזר לנפוליאון בפלישותיו כי הצבא התפצל למספר דרכים ומנע יצירת פקקים על דרך בודדת. לידל הארט טען כי המלחמה מוכרעת לאו דווקא על ידי שלילת יכולת האויב ללחום, כפי שטען קלאוזביץ אלא גם על ידי שלילת רצון האויב ללחום, הגורם הנפשי במלחמה חשוב הרבה יותר מן הגורם הפיזי. מכך נגזר המונח “ניצח בקרב אך הפסיד במלחמה”. המונח “אסטרטגיה פביאנית” פירושו טקטיקות של השהייה והימנעות מעימות על מנת להתיש את האויב ולצבור כוח. אולמרט: “נסראללה מפחד מעימות עם ישראל”, באתר וואלה! חלק ממשחקי האסטרטגיה ממוחשבים מציעים גם קמפיינים ארוכים עם סיפורים מורכבים, המאפשרים לשחקנים לצלול לעומקם של עולמות דמיוניים ולחוות הרפתקאות אפיות. בימי הביניים כל עיר, טירה ואפילו חלק מהכפרים היו מבוצרים. טקטיקה ואסטרטגיה בימי הביניים נעו מאי סדר מסוים ומיליציות עממיות בתחילתם ליצירת צבאות מאורגנים ומיומנים בסופם. קצב האש האיטי של המוסקט (בדרך כלל כדור אחד לשתי דקות) חייב את צבאות התקופה לשלב גם נושאי חניתות במערך הרגלי על מנת להגן על המוסקטרים מפרשי האויב.
לחיל רגלים היה בדרך כלל תפקיד מסייע בלבד ורובם היו בעלי חימוש קל אם כי מדינות מסוימות שמרו על חיל הרגלים הכבד. תפקידיהם היו דומים לאלה של המקלעים המודרניים – סיוע צמוד לחיל רגלים באש. פגיעה באיבר פנימי הייתה קשה בגלל גודלם הקטן יחסית וההגנה המרובה שיש לאזור – המגן כיסה בדרך כלל את אזור החזה והבטן. פגיעה בפנים או באיברי מין הייתה אפשרית, אך לא סבירה בגלל גודלם הקטן. תורת גרונדי קובעת שלכל מצב ניתן לייחס מספר גרונדי ומספרים אלו נבנים באופן רקורסיבי: מצב שבו אין אף מהלך אפשרי מקבל את הערך 0, הערך של מצבים אחרים ניתן על ידי המספר השלם הקטן ביותר שאליו לא ניתן להגיע במהלך מאותו מצב. התחום שעוסק בכך נקרא תורת המשחקים הקומבינטורית. תורתו של קלאוזביץ הייתה בעלת השפעה רבה וצבאות אירופה במאה ה-19 תכננו את תוכניות המלחמה שלהם בהשראת תורת קלאוזביץ. הוא סבר כי לחניבעל אין מספיק כוח אדם, אמצעים ואספקה כדי להמשיך את המלחמה באיטליה לאורך זמן. כוחו של חניבעל באיטליה התבסס על תמיכתם של השבטים האיטלקיים והוא היה זקוק לבעלי ברית כדי להביס את רומא. ישנם משחקי מחשב רבים העוסקים באסטרטגיה, רבים מהם משחקי פעולה ומלחמה, כמו משחקי המחשב סטארקראפט, Age of Empires, בהם על מנת להביס את היריב יש צורך בלחימה מחושבת, למשל אם צבא מועט תוקף צבא גדול, יש צורך בהתקפה מחושבת, כמו הקפת והפתעת היריב.
משחק אסטרטגיה הוא משחק שעל מנת לנצח בו יש צורך בקביעת תוכנית פעולה, דהיינו אסטרטגיה. הכרוז עשוי לבחור אסטרטגיה על מנת לזכות במספר הלקיחות, שאליו התחייב בשלב ההכרזה. If you cherished this article and you also would like to acquire more info about ניהול משברים nicely visit our web page. השיטה הראשונה הייתה בטוחה יותר ונחלה הצלחות רבות יותר והייתה כרוכה במספר אבדות קטן יחסית למטיל המצור. הארטילריה הייתה בשימוש החל משנת 1475, אך היא הייתה מאוד לא מפותחת ומשקלה במלאכת המצור היה נמוך. שלב 1 – נייטרליות פנימית: לפעולות התפעול יש מעט מאוד מה לתרום להצלחה התחרותית – והיא מהווה מחסום לתחרותיות טובה יותר. לידל הארט טען כי הנקודה אותה יש להתקיף איננה דווקא הנקודה החשובה יותר מכל, היכן שמן הסתם ירוכזו מרבית כוחות היריב, אלא דווקא הנקודה הצפויה פחות, שם תהייה דווקא התנגדות מועטת ופריצה דרכה יכולה לגרום לערפל קרב גדול. לידל הארט דגל גם בתמרון, הוא שלל תקיפה חזיתית של כוחות האויב והתכתשות עימם אבל טען כי תמרון אל מעבר קווי האויב, הפצצה של יעדים בעורף, פעולות לוחמה זעירה או תקיפת קווי האספקה של האויב היא בעלת משמעות מכרעת, שכן הרושם שהיא יוצרת על הכוחות גדולה בהרבה אף ממשמעותה בפועל. הוא טען כי הקרב הוא מרכזה של המלחמה, הוא נקודת ההכרעה בה, ולפיכך כל המאמץ האסטרטגי: התמרון, הלוגיסטיקה וההטעיה נועדו רק לתת נקודת פתיחה טובה יותר בקרב שבו יתנגשו הכוחות ותוכרע המערכה בכוח הזרוע.
